אני אוהבת אותך,אני אתן את כולי אם תבקש...רוצה שתהיה מאושר,שיהיה לך כל מה שתרצה בעולם.
שתשמח,שתחייך, שלא תיקח את החיים כבד מדי...אהוב שלי...
אבל אני רוצה שגם תבין...
גם לי יש ימים קשים,אתה יודע את זה כבר..
אתה לא יודע את זה אבל יש רגעים שבהם אני בוכה,מתייסרת,רוצה רק חום,קרבה,שתהיה איתי...ואתה לא...
אתה לא שם...אתה לא נמצא...
אתה במחשבות שלי...אתה ברגשות שלי...אתה בדמיונות שלי...
אבל אתה לא איתי....
אז נכון,אני עוברת את הכל.את כל המכשולים שיש לי בדרך. אני לאט לאט מפנה את האבנים הגדולות אלה מהשביל..
אבל תדע..
הידיים שלי פצועות מלנסות להזיז לבד את האבנים הכבדות האלה... הרגליים שלי כואבות מרוב הליכה...
אם היית זה לא היה קורה...
אם היית היה לי יותר קל...
ואני מבינה,אתה לא במצב של להיות איתי... עצוב לי לדעת שאני צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני מבקשת ממך תמיכה,חיבוק,מבט מבין...
והנה שיר... שעזר לי בימים בהם הייתי לבד... לא יודעת אם אני יכולה להקדיש לך את השיר הזה..אולי כן...




