היא הסתכלה החוצה. הכל היה שלג. היא ראתה את הלבן הזה והרגישה שהיא נעלמת היא יצאה החוצה. נשכבה על השלג והביטה לשמיים. היא חשבה לעצמה: הלב שלי,הגוף שלי,החיים שלי. היא נעלמה בתוך השלג
חברים
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ? עדכוני RSS
האמת זה מרגיש לי עצוב לקרוא את זה. אני חושבת שאת לפחות מודעת לעצמך,וזה כבר טוב. אני מבינה את הקטע הזה שבנאדם מכניס את עצמו ל-בלק הול בכוונה,וממשיך ללכת על הקו הזה גם אם הוא מרגיש שזה עושה לו לא טוב. שמעי..נראלי את צריכה לבחור -באמת- להתחיל מחדש. לפרמט ת'בחירות שלך בנוגע לאיך שאת בוחרת להרגיש. חשבי על כך: למה שתרצי להמשיך במסע של חייך בתוך שביל חשוך ומסוגר,כשאת יכולה לפרוח בשביל של שמחה ופתיחות ולהכיר ת'עולם דרך עיניים שרואות טובות? תעשי החלטה ותקחי את עצמך בידיים,כי רק את יכולה להגיע לאן שאת רוצה. אבל קודם כל-את צריכה לרצות:)
השיר הזה מתאר את החים שלי :( וזה כ"כ עצוב ! כי ני כול כך עצובה בימים האחרונים אני לא מוצאת את עצמי שונאת שאנשים איתי ! רוצה להיות לבד כמו שאמרת זה הכול מתוך בחירה :'(
חכי רגע זאת את ?? אני כולכך שמחה שאני רואה אותך עוד פעם (: את זוכרת אותי ?? זאת אני לילי אמרתי לך שהשירים שלך מאוד יפים זוכרת ?? איזה יופי ליפגוש אותך שוב פשוט הרבה זמן לא מצאתי ת'בלוג שלך :D אז מה קורה ??
;){kind=link}