הוא,באותו זמן שהיא היתה במעונות,הוא שכב על מיטתו, מסתכל על התמונה שלה ואז על התמונה שלהם מתנשקים..הוא התגעגע אליה כ"כ..
וגם הוא נזכר באותו לילה...
לפני שהוא בא אליה הוא היה עם כמה חברים שלו,הם ישבו על החוף,צוחקים. רק הוא היה קצת מרוחק. החבר הכי טוב שלו שם לב שמשו לא בסדר אז הוא קרא לו לצד ושאל"מה קורה? למה אתה ככה?" הוא הסתכל לכיון הים,הים שעכשיו נראה שחור,הקשיב לגלים שהתנפצו על החוף ואמר "היא התקבלה מכללה,אני צריך ללמוד לחיות בלעדיה עכשיו" החבר הכי טוב שלו הסתכל עליו בפנים מבינות ועצובות ואמר "אתה והיא,אתם משלימים אחד את השני..הכל יהיה בסדר אתכם,אני מבטיח" הוא הסתכל על החבר הטוב שלו שניה ואז הסתובב לכיוון האוטו שלו. החבר הסתכל עליו הולך ואז אמר מין תפילה כזאת ליקום "בבקשה,שזה יעבוד,הוא כל כך אוהב אותה." ואז חזר לשאר החברים.
הוא נכנס למכונית שלו ופשוט נסע משם,נסע משם ושמע את המוזיקה הכי רועשת שהכיר,הוא היה צריך להתרחק מהכל,רק להיות לבד. אז הוא נסע,נסע לאן שלא יהיה..פשט להירגע. אחרי שהוא נסע,בכה,פרק, הוא ראה שהוא בדרך לבית שלה.
שהגיע מול הבית,הוא עצר,והתישב עוד כמה דקות בתוך האוטו. התנגן השיר שתמיד מרגיע אותו,נותן לו לחשוב בצורה צלולה יותר.
אז הוא השעין את ראשו אחורה ופשוט הקשיב לשיר,נתן לשיר להיכנס לתוך הלב שלו ולהרגיע אותו..
הוא חשב על זה שהוא אוהב אותה ורוצה להיות איתה..אבל זה לא כ"כ אפשרי.. ולכן החליט החלטה...
הוא חייך לעצמו חיוך קטן ואז נכנס לתוך הבית....
זהו לבנתיים..




